יום רביעי, 29 באפריל 2015

אחרי 70 שנה -האופרה העברית הראשונה המוכרת לרבים בזכות השיר חניתה עולה על הבמה




באחד הפוסטים הקודמים, לקראת חג המשק, נכתב כאן על "דן השומר" האופרה העברית הראשונה שהועלתה ב-1945.
ההשראה לכתיבת האופרה היה השיר כתב שכתב ש. שלום (שלום יוסף שפירא) סופר, מתרגם ומשורר, ימים ספורים לאחר ליל הקרב בחניתה.


עתה, לרגל מלאת 70 שנה להצגת הבכורה , עולה האופרה על בימת הספרייה הלאומית בגבעת רם, ירושלים. בשיתוף האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ועמותת מורשת מרק לברי.


​ניהול אמנותי וניצוח: פרופ' מיכאל קלינגהופר

​בימוי: ​ארי טפרברג
​ביצוע:​תזמורת הקונסרבטוריון של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
מקהלת אנקור
מקהלת אורטוריו ירושלים וסולנים

המופעים ילוו בתצוגת פריטים מארכיון מרק לברי
ומארכיון מקס ברוד
  
ימים ראשון, שלישי, חמישי, י"ד, ט"ז, י"ח באייר תשע"ה, 3, 5 ,7 במאי 2015, בשעה 20:30.

יום שישי, י"ט באייר, 8 במאי, בשעה 13:30.




בנוסף, יהיו 2 חזרות גנרליות: 30.4 בשעה 20:30 וביום ו', ה- 1.5 בשעה 13:30 (במחיר סמלי).

קצת רקע...
את מילות השיר (של ש. שלום) קיבל לידיו מרק לברי, מלחין ומנצח, מיצחק שדה שהזמינו להתלוות אליו לנסיעה  לחניתה (תחתית) בימים הראשונים לעלייה. מכיוון שלברי נאלץ להישאר זמן מה  במחנה (בשל היריות באזור) הגיש לו שדה  את מילות השיר, בתקווה שילחינו בזמנו הפנוי. ואכן, לברי שנותר ללא מעש, מלחין אותו בו במקום, כשאליו  מצטרפים, בשירת מקהלה, הבחורים והבחורות שהיו במחנה וקולות הסלסול שנשמעו מרחוק מעניקים לו השראה. 

"מולנו היו ערבים", מספר לברי, בהקלטה נדירה שבה הוא מספר על הלחנת השיר "חניתה" (אותה תוכלו לשמוע באתר העמותה למורשת מרק לברי ), ..."ותמיד ששרנו פראזה אחת...אז פתאום אנחנו שמענו מרחוק... סלסול כזה ערבי. אנחנו כל כך התרגלנו שתמיד עשינו הפסקה, זה היה כאילו משחק, אבל המשחק הזה נעשה מאוד רציני כי זה נשאר אצלי בקומפוזיציה"...






מרק לברי, ש. שלום, דן השומר, מה מלילה בחניתה, חומה ומגדל





 "חניתה" שהלחין מ.לברי  והמחזה שכתב  ש. שלום בעקבות השיר ("יריות אל הקיבוץ" 1940), שימשו את לברי כבסיס להלחנת האופרה הראשונה בעברית בעיבודו של מקס ברוד. האופרה "דן השומר" (במימון הקרן הקיימת לישראל) הועלתה לראשונה ב-1945  ע"י האופרה העממית הארץ-ישראלית בתאטרון "מוגרבי" בתל אביב, כשלברי מנצח על הופעת הבכורה.

האופרה הציגה למעשה את ההווה הארץ- ישראלי של אותה התקופה. היא מתרחשת בקיבוץ כלשהו, המזמן מעצם טבעו את הדרמה המתבקשת בין הפרט הנאבק בעצמו ובחברה לבין הקיבוץ הנלחם על קיומו בשנים שלפני קום המדינה. וכמו בכל אופרה, גם כאן, המשולש הרומנטי בין דן (השומר) לבין אפרת (אשתו) ונחמן (חברה לשעבר) מניע את העלילה. 


מאז הופעת הבכורה ב" מוגרבי", עלתה "דן השומר" עוד 33 פעמים במקומות שונים, עד שנשכחה.
ובכל זאת, היא מוכרת  לרבים בעיקר בזכות השיר "חניתה", ששרה המקהלה בקטע הפותח את המערכה השלישית. בדיוק כאותה מקהלה מאולתרת ששרה אז בחניתה תחתית, כשברקע קולות היירי לצד סלסולי הזמר של השכנים הערביים.



יום ראשון, 19 באפריל 2015

חוגגים עצמאות 67 במוזיאון חומה ומגדל חניתה






חוגגים עצמאות 67   במוזיאון חומה ומגדל חניתה
הזדמנות לחזור לאחור, לשנותיה הראשונות של הארץ
בואו להכיר את  סיפור הקמתה של חניתה- שיאו של מבצע 'חומה ומגדל'
ואת סיפור המדינה שבדרך...

הכניסה חופשית!
המוזיאון פתוח למבקרים ביום העצמאות
בין השעות 10:00-16:00
(למאחרים - רצוי להגיע עד כשעה לפני הסגירה)
הדרכה לקבוצות בתיאום מראש
לפרטים ולהרשמה:
טל: 04-9859677
0523749677

קיבוץ חניתה, גליל מערבי 


יום רביעי, 15 באפריל 2015

אין לנו ברירה אלא לנצח

וורשה, תנועת "החלוץ, מלחמת העולם, חניתה, יהדות פולין, דן, דפנה

הפגנה של חברי תנועת "החלוץ" מהכשרת גרוכוב (Grochow) ברחוב בוורשה

"חניתה תנצח... אין לנו ברירה אלה לנצח. הישוב ההרואי, הבנים של תל-חי לעשרות, של חניתות ושל דפנות, העם הנצחי, הנרדף בכל הדורות ע"י ההמנ'ים למיניהם - הנצחון יהיה שלו. זכר לא יישאר מהספר הלבן"

 וילנה 1939, מרדכי טננבוים, לימים מפקד אי"ל (הארגון היהודי הלוחם) בגטו ביאליסטוק. הציטוט לקוח מתוך "דפים מן הדליקה" (באדיבות מוזיאון בית לוחמי הגיטאות)


עד לתחילת מלחמת העולם השנייה  שררו קשרים הדוקים  בין הישוב היהודי בא"י לבין  פולין. פעילי מפלגות, עסקנים ושליחים היו מגיעים לפולין תדיר, אנשי הישוב נסעו לבקר את בני משפחותיהם שנשארו בפולין ומכתבים וחבילות מזון הגיעו מפולין לבני המשפחה שבארץ.   אלה, דאגו  לגורל היישוב ולמפעל התקומה בארץ ישראל ואלה, היושבים בארץ, עקבו בדאגה אחר המאורעות המאיימים על גורלה של יהדות התפוצות.

חודשים ספורים לפני פלישת גרמניה הנאצית לאדמת פולין, באותה השנה (1939) שבה כותב טננבאום כנגד הספר הלבן ועל התקווה שבישובה של חניתה, דן ודפנה,  מבקר זלמן שז"ר (אז, זלמן רובשוב) בחניתה, מטעם הועד הפועל של ההסתדרות. היה זה לרגל  חג הנטיעות הראשון בו ניטע "גן קדושי חניתה"לזכר הנופלים.  בנאומו נושא שז"ר את רחשי ליבם של יהודי אירופה ואת תקוותם בתקומת הישוב היהודי לנוכח סכנת המלחמה המתקרבת.

חניתה, דבר, זלמן שזר, יהדות פולין, יום השואה


מתוך: "דבר", י"ז שבט תרצ"ט 6.2.1939


יום חמישי, 2 באפריל 2015

פסח חלוצי



בואו ליהנות איתנו מהאביב המושלם של הגליל המערבי; וגם השנה אתם מוזמנים לפסח חלוצי במוזיאון חומה ומגדל חניתה.

ביקור חוויתי במוזיאון בעזרת חוברת פעילות מאוירת וססגונית לכל המשפחה. 'סופר חלוץ', דמות קומיקס חביבה, וחבריו הצעירים דן ואיילה מובילים את הילדים בעקבות מבצע 'חומה ומגדל' והעלייה לחניתה. כל זאת בשילוב משימות ויצירה מפתיעה למזכרת (מיועד לגילאי 6 ומעלה). 
כאן מזמן – כתב חידה המלווה לביקור באגף הארכיאולוגי, בעזרתו הילדים מגלים את סיפורה של חניתה הקדומה.
שעות פתיחה:

שעות פתיחה – חג פסח
יום שישי ( ערב חג) – המוזיאון סגור
שבת (חג)- מ-10:00- 13:00

חוה"מ פסח – מ- 9:00 – 15:00

ערב חג שני - 10:00-13:00
שביעי של פסח - 10:00-13:00
איסרו חג - 10:00-13:00

חג שמח!
טל: 0523749677
museum@hanita.co.il




פסח, פעילות לילדים, הדרכות, מוזיאון, חומה ומגדל, חניתה, קיבוץ





יום רביעי, 1 באפריל 2015

הגדת חניתה הקטנה

חניתה, ערב פסח תשע"ה


ליל סדר בקיבוץ תמיד היה עניין מיוחד. שבועות רבים לפני הפסח טרחו כולם על ההכנות המרובות, האוכל, חדר האוכל, התכנית האמנותית וההגדה של פסח  שזכתה, כמו בכל קיבוץ, לנוסח משלה, עם שלל תוספות, שינויים והתאמות ברוח המקום, הקבוצה והתנועה. 

בשנים הראשונות של חניתה נכתבה ההגדה  בידי מכבית בן ברק ובומה סיתרי. הקטע שלפניכם מתוך הגדת חניתה, נכתב לכבוד פסח תש"ח, בימי המצור הממושך על ישובי הגליל המערבי.  
שמות הילדים שצוינו בשיר  - בני כיתות "עופר", "זמיר", "דרור" ו"אילה" פונו זמן קצר לאחר הפסח, בערב הכרזת המדינה, לחיפה. שם שהו הילדים כשנה, עד לסיום המלחמה.


חניתה, קיבוץ, גליל  מערבי, חומה ומגדל, ילדים
קבוצת "עופר" , ילדי חניתה הראשונים עם המטפלת יהודית רם והגננת זיוה, תחילת שנות ה-40

כמה מעלות טובות למקום עלינו:
אילו הרסנו את חומות הגיטו ולא עלינו ארצה              - דיינו;
אילו הגענו ארצה ולא הגענו להכרה בעיקרי הצדק           - דיינו;
אילו הגענו להכרה בעיקרי הצדק ולא יצרנו קבוצה          - דיינו;
אילו יצרנו קבוצה ולא הגענו לגליל                      - דיינו;
אילו הגענו לגליל ולא נאחזנו בחניתה                    - דיינו;
אילו נאחזנו בחניתה ולא בנינו משק חקלאי                - דיינו;
אילו בנינו משק חקלאי ולא נאלצנו לשלוח ידנו לשלח       - דיינו;
אילו נאלצנו לשלוח ידנו לשלח ולא התברכנו בדור צעיר     - דיינו;
אילו התברכנו בדור צעיר ולא התברכנו בצור, אורה, נירה ,רות, 
אלה, צבי, אריה, רן, שושנה, גד, רבקה, עמוס, נפתלי, תלמה, גיורא,
 מירה, מיכל, יורם, יעל, רחל, דודו, תמר, יעקב, יואב, אהוד, ענת, אמנון, אבינועם, איתן, אלישבע, דליה, נחמה, טובה, אמיר, אסתר, עירית, אמיתי, יוסף, יצחק, יונה, גדעון, אילנה, חנן, פועה, ישי,
 מרים ואסנת.                                          - דיינו;                                


על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו, שהרסנו חומות הגיטו, עלינו ארצה, הגענו להכרה  בעיקרי הצדק, יצרנו קבוצה, עלינו לגליל, נאחזנו בחניתה, בנינו משק חקלאי, ידנו אחזה בשלח שעה שעה והתברכנו בדור צעיר...
כי הם חיינו ואורך ימינו (שירה)
ובהם נהגה יומם ולילה.

(מתוך "חניתה, ספר היובל")
חניתה, חומה ומגדל, קיבוץ, התיישבות
חניתה בשנות ה- 40


חניתה, חומה ומגדל, קיבוץ, מלחמת העצמאות, פינוי הילדים
ילדי קבוצת עופר  בכיתה א'  (בזמן מלחמת השחרור) מציירים את חוויותיהם . ב-49 חוזרים ילדי הקבוצה מחיפה ובחניתה נפתחת כיתה א'.

חניתה, חומה ומגדל, קיבוץ, ליל סדר, גליל מערבי
ליל הסדר בחניתה,  שנות ה- 70